ב"ה כסלו תש"ע
אחדות, אחוה ורעות.
סיפור יוסף ואחיו נקרא סביב ימי החנוכה, להלן רעיון המקשר בינהם.
השורות הבאות מועתקות מתוך הספר "רסיסי אור" שיצא לזכרו של חמי ר' ראובן ימניק שבשבוע שעבר מלאו ארבע שנים לפטירתו ומאה שנה להולדתו בכ"ט בנובמבר .
במנורת חנוכה שמונה קנים, ארבעה מצד ימין וארבעה מצד שמאל. (מייצגים)כל מיני מפלגות וזרמים, ימנים ושמאלנים. אבל למטה, מתחת לקנים, המנורה עשויה מקשה אחת, כל הקנים מאוחדים.
כמו העצים באח, כלומר בתנור האש, שם מתאחדים כל העצים הנפרדים באש שלהבת והיו לאחד. לתנור הזה קוראים "אח" כי הוא מאחד ומייחד הכל באחדות, אחווה ורעות.
וזה שאנו קוראים בהגדה: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" "והיא" בגימטריה אחד- היא האחדות. שעמדה לנו. "שלא אחד", אם אין אחדות, אז עומדים עלינו לכלותינו. ואם אנו מאוחדים- שום אומה ולשון לא יוכלו לעשות רע לעם ישראל.
זה מה שחשב יעקב אבינו ע"ה על אחדות ואהבה בין כל שבטי ישראל.
על המילים בפרשה "וישב יעקב" מצטט רש"י: ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. האומנם יעקב אבינו היה רוצה לשבת בשלווה? במנוחה? מבלי לעשות יותר כלום? הלא היה עליו לגדל את הילדים, לחנכם, והיו מוטלים עליו עיסוקים שונים אחרים ומעל הכל לימוד התורה?!
אלא קפץ עליו רוגז של יוסף, ה"ברוגז" של יוסף עם אחיו בגלל החלומות שלו ושהביא דיבתם רעה אל אביהם. את זה לא רצה יעקב אבינו. זה כאב לו.
על כן אמר ליוסף "לכה אשלחך אליהם לראות מה שלום אחיך ושלום הצאן"
עליך לפייסם ולדרוש שלומם . "והשביני דבר" דברי רעות ואחווה ולא דיבה.
יוסף הסכים והלך לדרוש בשלום אחיו כפי שציווהו אביו. ועל כן אמר לאיש שפגש אותו: "את אחי אנכי מבקש האחווה אני רוצה ולא יותר ברוגז ודיבה.
אבל האחים חשבו אחרת (נסעו מזה- הסיעו עצמם מן האחווה) הם לא ידעו מהשליחות של יוסף על ידי יעקב אביהם ולא ידעו על החרטה שבלב יוסף, ועל ידי כך שלא השלימו עם יוסף גלו למצרים לשעבוד.
על כן רואים אנו כמה גדול כח האחווה והאחדות בישראל. עם ישראל נמשלו למים חיים : "כמים לים מכסים" כמים שהם מאוחדים, אבל מים קפואים שאין להם אחדות אפשר לפורר ולשבור. ויש עוד הרבה באוצר התורה, ללא סוף וקץ. המרמז על אחדות ישראל ותועלתו לטובת הפרט והכלל.
שבת שלום וחג אורים שמח.