יענקלה, או כמו שכולם קראו לו ג'ינג'י, נולד בתל אביב הקטנה בשנות השלושים של המאה העשרים. אחיו נרצח ברעננה על ידי הבריטים בזמן שתלה כרוזים במהלך מאבק היישוב היהודי לשחרור מנדט בריטי. מותו של אחיו השפיע עמוקות על יענקלה והטביע בו תחושת אחריות גדולה לקהילה ולעם.

יענקלה היה אחד מעמודי התווך של בית הכנסת. הוא לא רק דאג לתחזוקה של מתקני בית הכנסת אלא גם הביע את דעתו בצורה פתוחה ונחושה בנושאים שונים. ידיו היו תמיד מלאות בעבודה - מתקן, משפץ, מנקה ומסדר. 

אחת מהמסורות החשובות ביותר של יענקלה הייתה השתתפותו הקבועה בחברותא של שיעור יום ג' עם הרב לאו. השיעורים הללו היו לא רק מקום ללימוד תורה, אלא גם מקום להחלפת דעות ולתמיכה הדדית. יענקלה, באופיו המיוחד ובחריפתו ובשפת ביידיש שלו היה לאחת מהדמויות המרכזיות בקבוצת הלימוד הזו. הוא תמיד ידע איך להכניס הערות והארות משלו. גם כשהמצב היה קשה, יענקלה תמיד מצא את הדרך להמשיך ולהשפיע לטובה על סביבתו. היה בו כוח פנימי אדיר ורוח של נתינה, שהפכו אותו לדמות מוערכת ואהובה בקהילה.